על פי הפיזיולוגיה של היוגה קיימות באדם שבע צ'אקרות בסיסיות הממוקמות לאורך עמוד השדרה במישור של הגוף האסטרלי. ניתן להתייחס לגוף האסטרלי כאל שדה אלקטרומגנטי שנמצא בתוך ומסביב לכל היצורים הברואים.
הצ'אקרות נמצאות על פני ציר אנכי בגופנו שנקרא "שושומנה". זהו ערוץ האנרגיה המרכזי שמחבר בין הצ'אקרות במימדים השונים.
כאשר הגוף חזק וגמיש, מערכת העצבים שקטה ויציבה, הצ'אקרות ערות ומאוזנות והאדם נוכח בעצמיותו, אז יכולה אנרגיית הקונדליני ששוכנת בצ'אקרת הבסיס לטפס ללא הפרעה במעלה ערוץ האנרגיה המרכזי ולהגיע לצ'אקרת הכתר – לאיחוד, חיבור ועירות מלאים.
הצ'אקרות מהוות מקום מפגש בין מיינד לגוף, ועל אף שהן נמצאות במישור של הגוף האסטרלי הן מקיימות קשרי גומלין עם מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית וההשפעה שלהן על הגוף הפיזי רבה. הן ממוקמות במקביל למרכזי עצבים בגוף הפיזי וכל צ'אקרה משפיעה על האיברים הסמוכים אליה והקשורים בה.
"As above so below"
האדם והיקום מורכבים מאותם היסודות, כך שניתן לראות את האדם כמיקרוקוסמוס – יקום קטן ואת העולם כמקרוקוסמוס – יקום גדול. מנקודת המבט היוגית אפשר לחלק את היקום לשבעה מישורים שבכל אחד מהם רטט אנרגטי שונה. לכל אחד משבעת המישורים יש נקודת קליטה והפעלה בגוף שלנו – נקודות אלה הן הצ'אקרות.
כיוון שמה שיש ביקום יש גם בנו, "חוק התהודה" מאפשר לנו למשוך אנרגיות אינסופיות מהיקום דרך נקודות ההפעלה – הצ'אקרות.
באמצעות תרגול היוגה (הנעשה בריכוז ובתשומת לב) האדם מהדהד עם אחד או יותר מתדרי האנרגיה של היקום. כך אנרגיה חזקה עוברת מהיקום אל האדם והצ'אקרות הן למעשה מערבולות אנרגיה המשמשות כנתבים שהופכים את אותה האנרגיה לזמינה, מותאמת ומיטיבה לגוף האדם כולו. אפשר לדמות את היקום ל"תחנת שידור" את האדם ל"משדר רדיו" ואת הצ'אקרות לתחנות רדיו הנבדלות ביניהן בתדר.
הצ'אקרות מקושרות לשבע רמות של תודעה, מהחומרית והגסה ביותר ועד לרוחנית והמעודנת ביותר. בעולמנו המנטלי הן דפוסי תודעה, מערכת אמונות דרכה אנו חווים ויוצרים את עולמנו האישי. הן משפיעות על היבטי חיינו בכל הרמות:
הישרדות והיחס לגוף ולמוות,
היחס למין, לרגש ולעונג,
תחושת העצמי ועוצמה אישית,
היכולת לאהוב ולחוש אהוב,
ביטוי עצמי ואינטואיציה,
ראייה צלולה של המציאות,
חיבור רוחני ותודעה גבוהה.
