מאמץ שאין בו מתח, הרפיה שאין בה רפיסות

בהסתכלות הראשונית ייחסתי את זה רק למטפל עצמו ולמקצועיות שלו אבל אחר כך הבנתי שהיה שם עוד משהו משהו שקשור בי, בהתפתחות שלי, בעוד קליפה שהוסרה ממני בתהליך שאני עוברת מאז שאני מתרגלת יוגה.

מאמץ שאין בו מתח, הרפיה שאין בה רפיסות

הן כתבו לי בקבוצת ה- Whatsapp המשותפת שלנו
"ב- 25.1 תהיי מוכנה בשעה 13:00 – באות לאסוף אותך"

25.1 היה 3 ימים לפני יום הולדת 50 שלי
חתיכת גיל הגעתי אליו…
הן תכננו לי הפתעה, לא ידעתי לאן ומה וזרמתי עם הרעיון.
לזרום, במיוחד עם כאלה דברים, זה לא משהו טבעי בשבילי
אני אוהבת לדעת, אני אוהבת להיות בשליטה לא מתה על חוסר וודאות.

בשבועות שלקראת גיל 50 ידעתי שלא אתכנן לעצמי משהו מיוחד
אני לא כזו שמארגנת לעצמה מסיבה, אירוע או מפגש
מבחינתי זה יהיה כמו בכל שנה
יציאה כייפית עם חברות, חגיגה עם המשפחה המורחבת והכי חשוב עם המשפחה היקרה שלי
עם רביב האיש שלי ועם הילדים.
ידעתי גם שרביב לא יארגן שום דבר מיוחד כי הוא לא כזה
וזה בסדר 😊.

דגנית הגיעה לאסוף אותי קצת אחרי השעה 13:00
גילי כבר חיכתה לנו שם.
הגענו למלון VERT בנתניה לטיפול מפנק בספא של המלון
"זו רק התחנה הראשונה" הן אמרו לי.
בגלל שהגענו קצת באיחור מיהרנו להתארגן ולרדת מהקבלה למתחם הטיפולים
שלושת המטפלים כבר חיכו לנו שם
למעשה הם היו שתי מטפלות ומטפל
המטפל,
הגבר,
קורא לי.

אני מאד אוהבת עיסויים
אני אוהבת את הפינוק הזה, אני ממש מתמסרת ומגישה את עצמי לטיפול
הדבר היחיד שאני לא אוהבת בעיסוי זה שהוא נגמר.
אני תמיד מבקשת שזו תהיה מטפלת
אני מדגישה שזה חשוב לי
ככה הרבה יותר נח לי וקל לי להיות, פשוט להיות
אני מרגישה פחות מתוחה או אולי אפילו דרוכה
אבל הפעם
אני לא יודעת למה
כשהמטפל קרא בשמי בעוד המטפלות האחרות קוראות לגילי ודגנית
זכרתי מיד שאני מעדיפה מטפלת ובאותו רגע ממש ידעתי שהכל בסדר והרגשתי עם זה נח
זה לא משהו שהסברתי לעצמי במילים או בניתוח הסיטואציה
זו היתה תחושה וחוויה בגוף שהיתה קיימת בו באופן טבעי
כאילו מעולם לא הפריע לי שגבר יהיה המעסה.
העיסוי היה מעולה ברמה כזו שלא הכרתי
בהסתכלות הראשונית ייחסתי את זה רק למטפל עצמו ולמקצועיות שלו
אבל אחר כך הבנתי שהיה שם עוד משהו
משהו שקשור בי,
בהתפתחות שלי,
בעוד קליפה שהוסרה ממני בתהליך שאני עוברת מאז שאני מתרגלת יוגה.

כשיצאנו ושיתפנו חוויות מהעיסוי סיפרתי לבנות
שלמרות שאני מאד אוהבת עיסויים ומתמסרת אליהם כל כולי
עדיין יש רגעים במהלך העיסוי שבהם אני לא משחררת
רגעים כאלה שבהם המטפלת מרימה לי את היד, מסיטה את הרגל
ואני מיד עוזרת לה עם התנועה, אני זו שמובילה
אני זו שמרימה את היד, אני זו שמסיטה את הרגל
והיא תמיד אומרת לי – "אל תעזרי לי, שחררי, תרפי, תני לי לעשות את העבודה"
בעיסוי הזה, זו היתה הפעם הראשונה שלא אמרו לי כזה דבר
אפילו הצלחתי להרגיש את זה במהלך העיסוי עצמו
איך כל כולי מתמסרת, בוטחת וסומכת, נמסה לגמרי בנוכחות מלאה ברגע הזה.
ידעתי שזה קשור ליוגה ולתרגול ולהעמקה.

אני מתרגלת כבר 3 שנים רצוף ב"יוגודה"
את הדרך שלי ביוגה התחלתי לפני למעלה מ- 20 שנה
מתמידה בדרך ונוטשת, מתמידה וזונחת שוב
והיוגה תמיד שם לקבל אותי חזרה
בדיוק כמו שאני ברגע הזה.
מתוך שלוש השנים האלה, שנתיים אני לומדת בקורס העמקה
לומדת את רזי היוגה, מעמיקה באסאנות,
מעמיקה בכתבים ובפילוסופיה ובעיקר מעמיקה בדרך שלי אל עצמי
בכל שיעור, בכל תרגול ובכל הזדמנות אני שומעת את ההנחיה מהמורים
"לרכך פנים, לרכך עיניים, להרפות, למצוא את האיזון שבין מאמץ לבין הרפיה,
הרפיה שאין בה רפיסות, מאמץ שאין בו מתח, לרכך פנים, לרכך עיניים"
ההנחיות האלה חזרו על עצמן שוב שוב והודגשו עוד יותר בקורס עצמו.

את המשפטים האלה, המרככים,
התחלתי להשמיע לעצמי גם בבית כשהייתי בקשב ובתשומת לב לדברים שאני עושה.
שמתי לב כמה מתח אני מחזיקה בפעולות הפשוטות היומיומיות
אני מצחצחת שיניים והכתפיים שלי מורמות למעלה
אני חותכת סלט והשיניים שלי קפוצות והלסת נעולה
זה היה מפתיע לשים לב לזה
לא ידעתי שיש לי דפוס כזה
אז נתתי לעצמי הוראה לרכך, להרפות
וההוראה החיצונית הזו מהמורים שלי וממני אלי
הפכה עם הזמן להוראה פנימית עד שהוטמעה בתוכי ומשהו חדש נולד
זה מה שאפשר לי להיות בעיסוי בהרפיה מלאה
הרפיה שונה ממה שהכרתי.

מהמלון המשכנו למסעדה אסיאתית מעולה שם ליד
"תחנה שניה" הן אמרו לי
הבנות הזמינו בשבילנו מנות משותפות, כל אחת מהן תאווה לעיניים ולחיך
ואני, יושבת שם וממשיכה בתחושת הנוחות, שהיא לא מוכרת לי,
לקבל אהבה וכל כך הרבה נתינה מצידן
בתחושה שמותר גם לי להיות בצד המקבל
אני רגילה ואוהבת להיות בצד הנותן, יותר נח לי שם.
סיימנו לאכול בנחת והן החזירו אותי הביתה
נכנסנו בשביל של הבית שלי וידעתי שרביב נמצא למטה בסטודיו עובד
הבית שקט כי הילדים בחוץ וככה אני פותחת את הדלת ושומעת צעקה
"הפתעה!!!"

נבהלתי
ממש
כל כך נבהלתי שהתחלתי לבכות, בכיתי גם מהתרגשות כמובן
הלכתי אחורה והתחבאתי במסדרון ליד
לקח לי כמה רגעים לצוץ חזרה ולקלוט את מה שקורה אצלי בבית
לראות את כל החברים והחברות שהגיעו
את שולחנות הקייטרינג עמוסים בכל טוב
את המתנות המפנקות, אלבום התמונות שהודפס במיוחד בשבילי
ולהבין שעל כל זה אחראי רביב, האיש שלי
זה שהייתי בטוחה שלא יארגן שום דבר מיוחד וזה בסדר
הלם

"איך לא ידעת?", "איך לא עלית על זה?"
זה הדבר הראשון ששאלו אותי
לא סתם שאלו אותי את זה
הן מכירות אותי החברות
אני הרי אחת שיודעת הכל, עושה בקלות אחד ועוד אחד
תנו לי רק חלק אחד מהפאזל ואני כבר מרכיבה את כולו
ובאמת היו המון רמזים וסימנים בדרך שמשהו כזה קורה, שיש מסיבת הפתעה
והנה פה פספסתי, איך לא ידעתי.
ואז הבנתי איך
זה בגלל ההרפיה בעיסוי.
סיפרתי להן על אותה חוויה של ההרפיה המלאה
אותו עיסוי שלא היו צריכים להגיד לי לשחרר ולהרפות
העובדה שלא ידעתי שמתוכננת לי מסיבת הפתעה קשורה לגמרי לזה
זה גם משהו שהרפתי ממנו,
הרפתי מהמחשבות, הרפתי מלנתח דברים
שחררתי את הצורך לדעת הכל וויתרתי על הרצון להיות בשליטה
לא לשאול כל הזמן – מזה אומר? ולמה זה קרה ככה?
לזרום ולתת לדברים להיות כמו שהם בלי לספר סיפור סביב זה
אז נכון…
לא עליתי על זה שעשו לי מסיבת הפתעה
אבל זכיתי להיות מופתעת
וזו תובנה חשובה בשבילי לחיים באופן כללי
תרפי ותופתעי
תשחררי ומשהו חדש יוכל להכנס
לא צריך לדעת הכל.

בעוד הערב ממשיך בהנאה גדולה
החברות שמכירות את רביב טוב מהבילויים המשותפים שלנו, מהטיולים ומהמפגשים
סיפרו לי שהן גילו צד אחר בו כשתכנן את כל הערב הזה, צד שלא הכירו
פתאום ראו מישהו שיוזם, בעל יכולת ארגון, מתכנן, מדקדק ומתקתק,
מפעיל ומבקש עזרה, מוביל ויודע בדיוק מה הוא רוצה,
דואג להכל עד לפרט הקטן
והצד החדש הזה שהן הכירו בו היה חדש גם לי.
את כל התוכניות והארגונים והעשייה בחיי היומיום המשותפים שלנו אני לוקחת על עצמי
אני אומרת מה צריך לעשות ואיך,
מחלקת הוראות, רוצה שהדברים יהיו בדיוק בדרך שלי,
בטוחה שאני יודעת הכי טוב,
מעדיפה לפעמים לעשות את הכל לבד בלי עזרה
אבל שומרת לעצמי את הזכות להתלונן כשלא עוזרים לי
ועכשיו
כשזו מסיבת ההפתעה שלי
ומן הסתם אני לא יכולה לקחת חלק בארגון נשאר יותר מקום בשבילו
מקום ליצור בו, מקום לבוא לידי ביטוי,
מקום לעשות משהו בצורה מרשימה ביותר בלי שאני מתערבת, מסדרת, מארגנת
אני הייתי בחוץ והוא יכול היה להכנס פנימה
וזה היה רגע משמעותי ומכונן עבורי
על עוד רובד ועומק בהרפיה
הרפיה שבה אני מפנה מקום,
מאפשרת לעצמי לשחרר ולסמוך על האחר ולגלות גם בו משהו חדש

החוויה של היום הזה חיברה אותי לפסוקים 1.12 עד 1.16 ביוגה סוטרה של פטנג'לי

"השקטתה (של הפעילות המנטלית) נעשית ע"י אימון והרפיה"
"אימון הוא מאמץ להשיג יציבות בכך"
"האימון מושרש היטב כאשר הוא נעשה בתשומת לב, לאורך זמן וללא הפסקה"
"הרפיה היא מודעות לעצמה המושגת על ידי אי השתוקקות לאובייקטים נראים ונשמעים"
"הרפיה מוחלטת היא מצב שבו רואים את פּוּרוּשָה, וכתוצאה מכך חדלה ההשתוקקות ביחס לַגוּנוֹת"
(תרגום – דני רווה)

האימון שלי לאורך השנים בסטודיו על המזרון
ומחוץ לסטודיו בחיי היומיום יחד עם הרפיה וריכוך
היכולת להניע את עצמי קדימה יחד עם התמסרות וכניעה
הניגודיות הזו בין עשייה לאי עשייה שלמעשה נראו כקצוות מנוגדים
אך בפועל הם קצוות משלימים
הביאו ליום הזה של גיל 50
להתרחש בחיי כפי שהוא היה.
לא נאחזתי בשום רעיון ולא השתוקקתי לשום מחווה או נתינה מצד אחרים
לא נצמדתי לשום ציפייה לא מהסביבה ולא מעצמי
זרמתי, אפשרתי, נחתי
נכחתי בכל רגע ורגע
התמסרתי לכאן ועכשיו
הודיתי על הקיים
והייתי
פשוט הייתי.
אלה יצרו שחרור של הגוף, של המחשבות, של האמונות והתפיסות
של כל כך הרבה דברים שהחזקתי בהם
והם היו לי אמת
כל הדברים האלה
נשרו ממני באותו היום.

המאמר נכתב ע״י בוגרת קורס מורים ליוגה של ביה״ס ״יוגודה״, הילה שמואלי.

לפרטים נוספים על קורס המורים – לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים אחרונים

יוגודה בלוג שחור

אוסף מאמרים, שירים ופרוזה על הדרך הרוחנית והחיים לאורה

פרסומים אחרונים

בית הספר "יוגודה" נוצר מתוך מקום של כבוד לידע היוגה המקודש ולמאסטרים ולמורים הגדולים שהעבירו אותו ולנו היתה הזכות הגדולה להחשף אליו.

בהקמת המקום שמנו דגש על יצירת מרחב אסתטי, נעים, מרווח ותומך חיים וכל אדם שנכנס בשערי בית הספר מרגיש זאת מיד.

בית הספר מציע לתלמידיו שיעורי יוגה שוטפים לאורך השבוע, קורסי יוגה למתחילים, סדנאות וקורסי העמקה.

אם זה עניין אותך…

אפשר לקבל ישר למייל עדכונים על מאמרים חדשים, סדנאות, קורסים… לא מגזימים. מכבדים. תמיד אפשר להפסיק.

"על ידי כך שתימצא עם עצמך… על ידי התבוננות בעצמך בחיי היום יום בדריכות ומתוך עניין, מתוך כוונה להבין ולא לשפוט; כאשר אתה מקבל קבלה מלאה את כל המתרחש, באשר הוא, אתה מעודד את החבוי בעומק לעלות על פני השטח ולהעשיר את חייך והכרתך. זוהי העבודה האדירה של המודעות; היא מסירה מכשולים ומשחררת אנרגיות על ידי הבנת מהות החיים והדעת. תבונה היא השער לחופש, אך תשומת-לב מכוונת היא אם התבונה."

ניסרגדהטה מהאראג', אני הוא זה