טאפאס – תרגול יומיומי וקבוע

שני התירוצים העיקריים של מורים ליוגה כתשובה לשאלה "מדוע אתם לא מתרגלים יוגה בכל יום?"

טאפאס – תרגול יומיומי וקבוע

לפני כעשר שנים הוזמנתי ללמד בכנס מורי היוגה הארצי. הגעתי עם אחד המורים הבכירים בארץ, ומי שהיה באותה התקופה מורי האישי והקרוב.

.באחת ההפסקות, בעודנו שותים משהו חם, הוא ניגש אליי ולחש באזני: "שאלתי את כל המורים כאן כמה זמן הם מתרגלים יוגה. אחד אמר 5 שנים, אחת אמרה 15 שנה, ועוד אחת אמרה לי 20 שנה. ואז שאלתי אותם אם הם מתכוונים לתרגול יומיומי והתשובה ממש הפתיעה אותי. רוב המורים אמרו לי שהם לא מתרגלים בכל יום…"

טאפאס – תרגול יומיומי וקבוע

באחת הסוטרות הידועות בספרו של פטאנג'אלי "היוגה סוטרה" הוא כותב באופן ברור ש"התרגול ישא פרי רק אם הוא יתורגל בהתמדה ולאורך זמן".
לזמן יש כאן פקטור משמעותי במיוחד…
לדפוסי הגוף והמחשבה שצברנו במשך שנים דרוש זמן כדי להיטהר ולהשתנות. ברוב המקרים הפרח העדין שנקרא "יוגה" מתחיל להיפתח רק לאחר תרגול יומיומי סיזיפי ועקשני במשך זמן רב. לוקח זמן לשנות דפוסים. לוקח זמן להודות בכלל שיש לך דפוסים…

לתרגול יומיומי, פרטי וקבוע (וזה לא ממש משנה כרגע אם ל-10 דקות או לשעתיים) יש חשיבות עצומה למי שרוצה להתקדם בדרך היוגה, ויסלחו לי כל מי שכפתוריו ילחצו, אבל אני הולך לדבר על שניים מהתירוצים העיקריים לחוסר בתרגול יומיומי שאני רואה בעולם היוגה שסביבי, במיוחד אצל מורים ליוגה:

"אני מתרגל עם התלמידים שלי"
לתרגל עם התלמידים זה אחלה, אבל זה לא מחליף טאפאס ותרגול אישי. כשמורה ליוגה מחליף את התרגול האישי שלו או שלה בתרגול עם התלמידים יכולים לקרות שני דברים לא טובים באותה המידה: או שהמורה יעלה מדי את רמת התרגול לכזו שאינה מתאימה או אפילו מזיקה לתלמידים או שהמורה פשוט יאבד את הקשר עם התלמידים, הוא "יכנס מדי" לתוך התרגול וישכח שיש סביבו תלמידים שזקוקים להכוונה. מורה ליוגה צריך להיות בתודעת שירות לתלמידיו ולא צריך ללמד כדי לתרגל בעצמו…

"התרגול שלי הוא בכל רגע ביום. החיים הם התרגול שלי."
כן, זה נשמע משפט מאד מרשים, גבוה ורוחני, אבל הרבה פעמים הוא מסתיר מאחוריו פשוט עצלנות וחוסר יכולת להתחייב לטאפאס. כדי להגיע באמת למצב שבו "החיים הם התרגול שלי" צריך להקדיש שנים ארוכות לתרגול יומיומי על המזרן או על שטיח המדיטציה.

כמה עצות להכנסת תרגול יומיומי קבוע לשגרת חייכם

  • אל תנסו לכוון גבוה מדי ומהר מדי – עדיף תרגול יומיומי קבוע של 10 דקות מתרגול פעם בשבוע של 4 שעות.
  • אל תציבו מטרה רחוקה מדי – תתחילו בסייקלים של 7-21-51 ימי תרגול רצופים. כל סיום מוצלח של סייקל תרגול ייתן לכם בטחון בעצמכם.
  • נופלים וקמים, נופלים וקמים – לפעמים זה לוקח זמן להכניס שגרת תרגול קבועה לחייכם. אנחנו "הולכים נגד הזרם" בהחלטה הזו והמיינד שלנו יעלה כל מיני תירוצים למה לא לתרגל היום. אם לא הצלחתם, לא נורא… תמיד יש את מחר כדי לנסות מחדש.

לסיום, גם לי לקח הרבה זמן למצוא בתוכי מספיק כוח רצון ורצינות לתרגל בכל יום ביומו על המזרן וחלק מהדרך הרוחנית זה ליפול ולקום ושוב ליפול ושוב לקום, אבל אם נהיה כנים עם עצמנו מספיק, ואם זה מספיק חשוב לנו, נוכל להסתכל לעצלנות ולתירוצים ב"לבן של העין" ולומר: "עד כאן, יש פה בעל בית חדש ודברים הולכים להשתנות."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מאמרים אחרונים

יוגודה בלוג שחור

אוסף מאמרים, שירים ופרוזה על הדרך הרוחנית והחיים לאורה

פרסומים אחרונים

בית הספר "יוגודה" נוצר מתוך מקום של כבוד לידע היוגה המקודש ולמאסטרים ולמורים הגדולים שהעבירו אותו ולנו היתה הזכות הגדולה להחשף אליו.

בהקמת המקום שמנו דגש על יצירת מרחב אסתטי, נעים, מרווח ותומך חיים וכל אדם שנכנס בשערי בית הספר מרגיש זאת מיד.

בית הספר מציע לתלמידיו שיעורי יוגה שוטפים לאורך השבוע, קורסי יוגה למתחילים, סדנאות וקורסי העמקה.

אם זה עניין אותך…

אפשר לקבל ישר למייל עדכונים על מאמרים חדשים, סדנאות, קורסים… לא מגזימים. מכבדים. תמיד אפשר להפסיק.

דילוג לתוכן