ההיסטוריה של היוגה על קצה המזלג חלק ב'

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
על שלושת התקופות העיקריות בהיסטוריה של היוגה ועל "עידן ההארה המהירה" שבו אנו חיים כיום
שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email

ההיסטוריה של היוגה על קצה המזלג חלק ב'

זהו חלק ב' של המאמר "ההיסטוריה של היוגה על קצה המזלג" ואם לא קראתם את חלק א', אני ממליץ לעשות זאת כעת בלחיצה על הקישור הבא: ההיסטוריה של היוגה על קצה המזלג – חלק א'

התקופה המודרנית

ניתן לומר שהתקופה היוגית המודרנית החלה בהתפשטות היוגה למערב, עם הגעתו של סוואמי ויווקננדה לארה"ב ב1893. בנאומו ההיסטורי מול פרלמנט הדתות העולמי שהתקיים אז בשיקגו תקע ויווקננדה את יתד היוגה במערב.

לצורך הנוחות נחלק את התקופה המודרנית לשלושה חלקים:

  1. התקופה שבין 1893 – 1920 שבה הופיעו על במת העולם שרי רמהקרישנה, שרי רמאנה מהארישי, סוואמי ויווקננדה ולהירי מהאסייה.
  2. התקופה שבין 1920 – 1960 שהיתה ספוגה באורם של סוואמי יוגננדה, קרישנמורטי, סוואמי שיבננדה, שרי קרישנהמאצ'אריה ושרי איורבינדו והאמא.
  3. התקופה שבין 1960 להווה שבה הופיעו מורים כגון איינגר, שרי פטאבי ג'ויס, סוואמי סאטיאננדה, דסיקשר ומהאש יוגי.

המאסטרים של התקופה המוקדמת (1920 – 1893) לא שמו דגש רב על תרגול תנוחות, טכניקות נשימה או תרגולים יוגים מודרניים אחרים. לדוגמה, רמאנה מהארישי העדיף את הכלי של "וויצ'ארה" (חקירה), במיוחד תוך שימוש בטכניקה האופנישדית "קו-האם" (מי אני?), כדרכו הרוחנית העיקרית. רמהקרישנה היה ספוג בדרך ה "בהאקטי יוגה", סוואמי ויווקננדה (חלוץ הבאת היוגה למערב) היה סופר ומנהיג כריזמתי שלימד את יתרונות הקארמה יוגה, שירות בלתי אנוכי בשילוב של וויצ'ארה (חקירה) ומדיטציה. להירי מהשייה היה מיסטיקן יוגי שהחייה את דרך ה"קרייה יוגה", תרגול טנטרי בנגלי קדום, ותלמידו העיקרי המפורסם ביותר היה סוואמי פרהמהמסה יוגננדה שספרו "אוטוביוגרפיה של יוגי" השפיע על רבבות מחפשים רוחניים במערב.

הגל השני של המורים בתקופה היוגית המודרנית (1960 – 1920), הורכב גם הוא בעיקר מיוגים דוברי אנגלית שוטפת.
סוואמי שיבננדה, רופא מערבי בהכשרתו, היה אחד מהכוחות העיקריים שחנכו רבבות של תלמידים ברחבי העולם. תלמידים אלו הקימו מרכזי יוגה כמעט בכל מדינה בעולם. הלימוד העיקרי של סוואמי שיבננדה היה לחיות חיים טהורים ופשוטים המשלבים בהאקטי וקארמה יוגה, ג'אפה (חזרה על מנטרות) ולימוד כתבים. למרות שהוא עודד את תלמידיו לתרגל תנוחות ותרגילי נשימה, הוא בעצמו תרגל מעט מאד מאלה.
שני מורים גדולים נוספים של הגל השני בתקופה המודרנית היו שרי אירובינדו וג'ידו קרישנמורטי.

שרי אירובינדו היה תלמיד חכם וסופר מוכשר שפרשנויותיו לטקסטים הסנסקריטים העתיקים הכילו תובנות אינספור. מעניין לציין שבניגוד לגנדהי, שחי בתקופתו ודגל באי אלימות כאמצעי להפסקת השלטון הבריטי בהודו, שרי איורבינדו לא פסל את השימוש בכח ואפילו באלימות כדי לסיים את הקולוניאליזם הבריטי בהודו. עיקר עבודתו של איורבינדו היה בסלילת דרך חדשה שלה קרא: "היוגה האינטגרלית", שהנרטיב המרכזי בה היה להפוך את החומר לרוחני ואת האדם ל "סופר-אדם". תלמידתו העיקרית ובת זוגו של שרי אירובינדו מירה אלפנסו, המשיכה להפיץ את משנתו והייתה ידועה בשם "האמא". גם הם, בדומה למאסטרים הקדומים, לא שמו דגש או נתנו חשיבות מיוחדת לתרגול תנוחות, פראניאמה, מנטרות או טכניקות מסורתיות רוחניות אחרות. החיים הם התרגול, וקארמה יוגה היתה הדרך שלהם להחדיר מודעות לעולם החומרני.

ג'ידו קרישנמורטי שהוכתר כ"ילד משיח" על ידי מאדאם בלבסקי מהאגודה התיאוסופית, התנער גם הוא מהדוגמתיות של התרגול הרוחני והתעקש שהמחפש הרוחני חייב להשיל מעליו את כל המסורות, כל התרגולים ולצלול עמוק לתוך עצמו כדי לגלות את האמת העליונה.

דמות אחת נוספת שהשאירה את חותמה ושהשפעתה על התרבות היוגית המודרנית לא תסולא בפז היא קרישנמאצ'אריה, מורה המורים, שהיה מורה ליוגה ולסנסקריט בארמונו של המהראג' במייסור. הוא פיתח גישה ייחודית לתנוחות היוגה שהתבססה על טקסט עתיק בשם "יוגה קורונתה". גישתו של קרישנמצ'אריה לתנוחות שהיתה מאתגרת, אתלטית ואף אקרובטית, משכה מערביים רבים שנהנו מאתגריה הפיזיים. קרישנמצ'ריה עצמו היה מהראשונים ששמו דגש על תרגול תנוחות ופראניאמה, לעתים אפילו על חשבון התרגול הרוחני הגבוה יותר.

תלמידו המפורסם ביותר של קרינמצ'ריה הוא ב.ק.ס איינגר שספרו הקלאסי "אור על היוגה" מתאר בפרוטרוט את הידע הגופני של ההאתה יוגה.
תלמיד מפורסם נוסף של קרישנמצ'ריה היה פטאבי ג'ויס ששיטת התרגול "אשטאנגה יוגה" שאותה פיתח נשענת כמעט כולה על טכניקות פיזיות מאתגרות ופיתוח שליטה בגוף.
גם בנו של קרישנמצ'ריה, דסיקשר, המשיך את דרכו של אביו בהפצת היוגה למערב ואף לישראל.

הגל השלישי של התקופה המודרנית, מ- 1960 ועד ימינו, הביא עמו שינוי מואץ במיוחד בתפיסת היוגה והנגשתה להמונים. הצעירים ה"היפים" שהחלו למרוד במסגרות מסורתיות ובערכים חברתיים, נוחות החיים המערבית שהביאה עמה גם מחלות פיזיות, רגשיות ומנטליות, הזמן הפנוי שעמד לרשות האנשים, ורשת התקשורת הגלובלית שהתפתחה היוו כולם מצע גדילה פורה לאלפי "גורוים" שהיו נחושים להחדיר את המסר הרוחני של המזרח לעולם המערבי "המנוון".

יחד עם מורים כנים שהבינו ולימדו את האמיתות הצנועות של היוגה, הגיעו אלפי שרלטנים שניצלו את תמימותם של הצעירים כדי להאדיר את שמם, ולבנות ארגוני ענק שהיו בנויים במתכונת עסקית ושהכניסו עושר רב לכיסם.

"עידן ההארה המהירה" הגיע. אתוס היוגה נעלם, נעלמו החיים הפשוטים וההתנהגות הצנועה, נעלמה השליטה בתשוקות, נעלמו השליטה והמשמוע של הגוף, התודעה והרגש.
נעלמו גם ההגבלות המוסריות והאתיות. המנטרה המודרנית היתה "שלום בתוכי, במחיר נוח".

אימפריות כלכליות ורוחניות נבנו במערב. הגורוים החדשים חיו במלונות פאר, החזיקו במטוסים פרטיים, רכשו טירות ואחוזות ונהגו במכוניות יוקרה. הם שכרו משרדי פרסום והציגו בפני הציבור מצג קוסם כדי למשוך כמה שיותר תלמידים ועוקבים.

הניוון הרוחני הוביל באופן בלתי נמנע לסקנדלים מיניים וכלכליים. יוגה הפכה להיות מוצר יוקרה ומחירו היה גבוה. קומונות נוצרו, אלפי צעירים נתנו את כל מה שהיה להם בעוד ה"גורו" חי חיי מותרות בלתי נתפסים. העיוורים הובילו את העיוורים כל הדרך אל הבנק.

ערכים כגון מתינות ואיזון בחיים, קארמה, שחרור, גלגול מחדש, התמסרות לגורו, הליכה בשביל רוחני אחד ולאורך זמן – שהם מיסודות התרגול הרוחני של התרבות ההינדית, היו רעיונות זרים בעיניה של התודעה המערבית שלא מיהרה לאמצם.

הגורוים ההודים, להוטים ליצור קהל מאמינים רחב, עודדו גישה מקלה ואקלקטית לאספקטים השונים של ההינדואיזם. סמים משני תודעה התערבבו בטכניקות יוגיות ויצרו בלבול בין החוויה המקורית והטבעית של ה"סמדהי" לזו שנוצרה בעזרת כימיקלים. ההמונים החלו לחפש את הגורו היוגי ש"יציל אותם", שיעניק להם הארה ברגע.

התפתחות חשובה נוספת שקרתה בתקופה זו הייתה התהדקות הקשר בין יוגה לתנוחות. בעוד שבזמנים הקדומים התנוחות לא היו אף פעם חלק מרכזי בתרבות היוגית הקלאסית, בתקופה המודרנית הן "הועלו" בדרגה והפכו לחלק דומיננטי בתרגול היוגה במערב. המניע העיקרי לתרגול הפך להיות "ריפוי מחלות" ו- "שמירה על הגזרה". כת הגמישות נוצרה… הערך העיקרי של מורה ומתרגל יוגה דורג על פי מידת גמישותו.

ההתנגשות הטיטנית בין החומרנות האינטלקטואלית של המערב למסורות האינטואיטיביות של המזרח יצרה כמות עצומה של מידע שגוי, בלבול וצרימה. במאה ה-20 המילה "יוגה" קיבלה אלפי צורות חדשות, חלק מהן בעלות ערך להתפתחות רוחנית אמיתית, וחלק מהן משמשות להאדרה עצמית הדוניסטית שבסופו של דבר רק מרחיקה את האדם מעצמו.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב telegram
שיתוף ב email

תגובה אחת

  1. מאמר מרתק. מדהים לגלות איזו דרך עשתה היוגה מראשיתה בתקופה קדומה עד ימינו אלה. ההבדל בין המניעים המקוריים של היוגה – שליטה עצמית, ריכוז, מתינות , " לחיות חיים טהורים פשוטים" (שיבננדה) – לבין המניעים החומרניים של היום , הוא הבדל בין עולמות. היוגה היום בחברה המערבית החומרנית המונעת מתחרותיות הפכה לענף ספורט כמו ההתעמלות האומנותית . איזה פספוס.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים אחרונים

יוגודה בלוג שחור

אוסף מאמרים, שירים ופרוזה על הדרך הרוחנית והחיים לאורה

פרסומים אחרונים

בית הספר "יוגודה" נוצר מתוך מקום של כבוד לידע היוגה המקודש ולמאסטרים ולמורים הגדולים שהעבירו אותו ולנו היתה הזכות הגדולה להחשף אליו.

בהקמת המקום שמנו דגש על יצירת מרחב אסתטי, נעים, מרווח ותומך חיים וכל אדם שנכנס בשערי בית הספר מרגיש זאת מיד.

בית הספר מציע לתלמידיו שיעורי יוגה שוטפים לאורך השבוע, קורסי יוגה למתחילים, סדנאות וקורסי העמקה.

אם זה עניין אותך…

אפשר לקבל ישר למייל עדכונים על מאמרים חדשים, סדנאות, קורסים… לא מגזימים. מכבדים. תמיד אפשר להפסיק.