אסאנות יוגה, או התנוחות הפיזיות של היוגה, הם מנחים גופניים פשוטים או מאתגרים לביצוע, המתורגלים כמעט בכל שיעור יוגה כיום.
לאסאנות יש שני תפקידים עיקריים: לחזק ולייצב את הגוף ולהשקיט את התודעה הסוערת.
למרות שתנוחות היוגה הפכו להיות העיקר בעידן המודרני כיום, למעשה תרגול התנוחות היווה רק הקדמה לתרגול הטכניקות המתקדמות יותר של היוגה והטנטרה שהן בעיקר טכניקות של ריכוז מנטלי ומדיטציה. לפני שריכוז מנטלי יוכל להיות מושג, הגוף צריך להיות במצב נינוח ויציב לחלוטין. כל עוד הגוף זז בחוסר מנוחה, גם התודעה תהיה שרויה בחוסר מנוחה. היוגה היא מצב תודעתי של איזון וצלילות, והתנוחות נוצרו כשלב מקדים בדרך להשגת מצב תודעתי מיוחד זה.
למרות שבכתבי היוגה נאמר כי מספר התנוחות האפשרי הוא כמספר היצורים החיים (המספר 8.4 מיליון מצוי בכתבים כמספר המקסימלי של מנחים גופניים אפשריים) למעשה אין צורך לתרגל יותר מ-84 תנוחות כאשר מתוכן 33 תנוחות נחשבות כחשובות ושתיים מהן ניתנות לתרגול ע"י כל אדם.
מספר התנוחות המתואר משתנה בין כתבי היוגה. בהאתה יוגה פראדיפיקה מתוארות 14 תנוחות, ביוגה פראדיפה 21, בגרהנדהה סמהיטה 32, בוישווה קושה 32, באנובהווה פראקאשה 50. כל כתבי היוגה מסכימים שתנוחות הישיבה הן התנוחות החשובות ביותר לתרגול ובמהלכן עמוד השדרה, הראש והצוואר צריכים להיות מיושרים לחלוטין. העיניים צריכות להיות עצומות, חצי עצומות או ממוקדות בין הגבות. זהו עוד רמז (עבה) לכך שעיקר המטרה של תנוחות היוגה הוא הכנת המתרגל לשהייה ארוכה בישיבה ללא תנועה ותרגול טכניקות ריכוז ומדיטציה (ראג'ה יוגה).
"שהייה חסרת תנועה לזמן ממושך וללא מאמץ, זו אסאנה." יוגה דארשאנה 2, 46
אחד מהפירושים של המילה "אסאנה" הוא "נוח, קל" וכך נרמז לנו שתנוחת יוגה צריכה להיות כזו שנוח וקל להיות בה לאורך זמן. אך כפי שיודע כל מתרגל יוגה מתחיל, ביצוע של אסאנות יוגה, אפילו כאלה הנחשבות לפשוטות, יכול לאתגר מאד את המתרגל הממוצע. הסיבה היא שהמצב הגופני של מרבית האנשים כיום רחוק מלהיות אופטימלי.
הרוב המכריע של האנשים מצטרפים לשיעור היוגה הראשון שלהם בגילאי 30-50. שנים של חוסר תנועה, ישיבה ממושכת על כיסא לאורך זמן, תזונה קלוקלת ולא מתאימה והרגלי חיים מזיקים הפכו את גופם לנוקשה ולא יציב. כאשר אדם כזה מגיע לשיעור היוגה הראשון שלו אחרי שנים של הזנחה גופנית הוא חווה תסכול רב מחוסר היכולת של גופו לבצע מנחים גופניים יחסית פשוטים. זאת ועוד, רבים ממורי היוגה כיום רואים בתנוחות היוגה המאתגרות והמורכבות כמטרה בפני עצמה ומעבירים זאת לתלמידיהם, גם אלו המתחילים. התייחסות שגויה כזו לתנוחות היוגה, שכל מטרתן היא הכנת המתרגל לתרגול מדיטציה וטכניקות ריכוז, עלולה ואכן גורמת לתסכול רב ואפילו לפציעות אצל רבים ממתרגלי היוגה, בעיקר המבוגרים שבהם.
כדי למנוע פציעה יש צורך ואפילו חובה לתרגל את תנוחות היוגה באופן הדרגתי ולאורך זמן. מדובר על שנים של תרגול סבלני ומתמיד. גם פטאנג'לי בספרו "היוגה סוטרה" אומר באופן ברור "התרגול ישא פרי אם הוא יבוצע בהתמדה ולאורך זמן". חלק מהתנוחות צריכות להיות מתורגלות מילדות ממש.
הרבה מאסאנות היוגה הנלמדות היום בשיעורי היוגה השונים הן פיתוח או פרשנות מאוחרת ומודרנית, ולמרות שיש להן ערך מסויים מבחינת חיזוק והגמשת הגוף, אין ממש קשר בינן לבין התנוחות הקלאסיות שתוארו בכתבים. כדי שתרגול תנוחות היוגה הקלאסיות ישא פרי משמעותי יש צורך לתרגלן בשילוב עם מודרות (מחוות גופניות), בנדהות (נעילות) ומנטרות (חזרה על פורמולה צלילית). התוצאה של תרגול תנוחות בצורה נכונה תהיה השקטת הפעילות המנטלית וחוויה של נועם פנימי.
כלל האצבע בתרגול התנוחות הוא רכות והקשבה למגבלות הגוף. אין לדחוף את הגוף בכוח לתוך התנוחות. אם חווים כאב חד בתרגול תנוחה יש להפסיק לתרגלה מיד. כאב הנובע ממתיחת שרירים ושנעלם לאחר כמה ימים של מנוחה אינו מסוכן לגוף בדר"כ ולפעמים אפילו הכרחי להתפתחות טבעית של גמישות ויציבות.
בכתבים מצוין במפורש שעל המתרגל להישאר בתנוחה לאורך זמן, ביציבות וללא תנועה וללא תחושה של חוסר נוחות משמעותית. ברוב המקרים ולרוב המתרגלים מספיקה שהייה של 1-5 דקות בתנוחה. אחת האסאנות הקלות ביותר לביצוע ושניתן לשהות בה לאורך זמן ממושך ביציבות וללא תחושה של חוסר נוחות היא תנוחת המת "שוואסנה".
לפניכם כמה דוגמאות של אסאנות יוגה קלאסיות המבוצעות ע"י ניב דור כהן
מקורות למאמר:
Yoga method of reintegration מאת Danielu
כתבי יוגה כגון גרהנדהה סמהיטה והאתה יוגה פראדיפיקה
נסיון וחוויה אישית של המחבר