המעבר בין הצ'אקרה השלישית לרביעית הוא רגע משמעותי בדרכו של המתרגל הרוחני. זהו מעבר בין קיום חומרי, מבוסס עונג, חומר וגוף, כפוף לנסיבות ולזמן, נשלט על ידי האגו (צאקרות 1-3), לבין קיום מעודן יותר והתעוררות של אהבה כמצב קיומי, אהבה אוניברסלית, טהורה, בלתי תלויה בדבר (צאקרה 4). כאשר הצ'אקרה השלישית ערה, מאוזנת ומטוהרת האדם מגלה בתוך עצמו ערך עצמי בלתי תלוי, תחושת מסוגלות, כוח רצון ויכולת אישית. בזכות אלה הוא אינו 'נזקק' עוד ויכול להתפנות לאהבה ולאפשר לאהבה לזרום דרכו בהרמוניה, ללא הפרעה של האגו. או אז האהבה אינה משהו שמקבלים מבחוץ אלא חוויה של מצב קיומי.
אנאהאט צ'אקרה היא נקודת המרכז, השער וגם הגשר שבין הצ'אקרות התחתונות לעליונות. "משימתה" היא ליצור אינטגרציה ולשמור על איזון בין הרבדים השונים בהם אנו מתקיימים. בעשותה כך היא יוצרת תחושה קורנת של שלמות אצל האדם, מוקירה ומחברת בין רוח וחומר. בתוך תחושת השלמות הזו (wholeness) שוכנים זרעי השלווה הפנימית. היא קשורה לאלמנט האוויר, האלמנט הכי פחות דחוס שנתקלנו בו בינתיים. אלמנט האוויר מסמל חופש, את מעוף הציפור שאינה כבולה לאדמה, מרחבים, פתיחות, קלילות, פשטות ורכות. כשאני מתאהבים וליבנו נפתח אנו חשים שאנו "הולכים על אוויר". כשאנו מרגישים חנוקים וכבולים אנו אומרים ש"אין לנו אוויר" או ש"אנחנו חייבים אוויר ומרחב לנשימה". האוויר קשור לנשימה ולאנרגיית החיים שנקראת בשפה של היוגה "פראנה". למילה "פראנה" שתי משמעויות "נשימה" ו"אנרגיה", והנשימה היא נקודת ההשקה בין העולם הפיזי לעולם המנטלי. איכות הנשימה מבטאת ומשקפת באופן ברור את מצב הגוף והתודעה ברגע נתון.
הצ'אקרה הרביעית גם מאזנת בין "פנים" ל"חוץ" – מה נכנס מהעולם אלינו ומה אנחנו מוציאים אל העולם. ההיזון החוזר הזה פועל במישור של אנאהאט צ'אקרה דרך מערכת הנשימה. אנו שואפים את העולם אל קרבנו ונושפים את עצמנו חזרה אל העולם. אנו מקבלים מהעולם אנרגיה ונותנים מעצמנו לעולם, וככל שהאנרגיה ניתנת כך היא גדלה. כל נשימה מזינה את המערכת כולה. הנשימה היא קרקע מדהימה לטרנספורמציה. היא מאפשרת לשחרר רעלים, לשחרר רגשות כלואים, לשנות דפוסי גוף ולשנות מצבי תודעה.
אנאהט צ'אקרה מקושרת לאיכויות של אהבה, חמלה, רכות, הודיה והרמוניה. בגופנו הפיזי היא קשורה לעור, לידיים ולכפות הידיים, למערכת הנשימה וכמובן ללב. החוש השולט הוא חוש המגע והמיקום של נקודת הטריגר (קשטרם) הוא במרכז בית החזה. הצ'אקרה עצמה ממוקמת באותו מישור, אחורה לכיוון עמוד השדרה.
משמעות השם "אנאהאט" בסנסקריט היא הצליל שנוצר מבלי ששני אובייקטים מכים זה בזה, או "בלתי מוכה", בלתי ניתן לתקיפה", "בלתי פגיע". צליל מנטרת הזרע (הביג' מנטרה) הוא YAM. כאשר מופק צליל זה בצורה הנכונה נאמר כי הלב ירטוט וכל המחסומים בלב יפתחו. כאשר הלב נפתח משתחררת זרימה בלתי מופרעת של אנרגיה כלפי מעלה והאדם משיג שליטה באנרגיה ובנשימה.
מה אפשר לעשות כדי לעורר ולאזן את צ'אקרת הלב:
- לשהות בטבע הפתוח, באוויר נקי ולנשום נשימות ארוכות ומודעות.
- ללמוד טכניקות נשימה (פרניאמה) ממורה מוסמכ.ת ליוגה.
- במהלך היומיום לפתוח את בית החזה (בזמן ישיבה, הליכה, נהיגה או שכיבה), לרכז את תשומת הלב בנקודת הטריגר של צ'אקרת הלב – במרכז בית החזה.
- להשתתף במעגלי שירה מקודשת, לשיר שירים מרחיבי לב ומנטרות.
- להזין את עצמנו באהבה עצמית ללא תנאי על ידי נתינת מקום, רכות, קבלה ואהבה לכל מה שאנו מרגישים.
- לדבר בכנות
- להתפלל
- להתחבק, להתלטף
- להיות במחיצת תינוקות או גורי חיות
- לתת ולהזין את הסביבה הקרובה שלנו
מוזמנים להצטרף לשיעורי צ'אקרה יוגה בבית הספר "יוגודה" בפרדס חנה, ולעורר, לאזן ולטהר את הצ'אקרות באמצעות הטכניקות של היוגה (האטה יוגה וטנטרה יוגה) לפרטים והרשמה לשיעור נסיון: לחצו כאן
מקורות:
"צאקרות – גלגלי החיים" מאת אנודיאה ג'ודית
"צ'אקרות – מרכזי האנרגיה בגוף האדם" מאת הריש ג'והרי
"קונדליני טנטרה" מאת סאטיאננדה סאראסווטי
"אגאמה" בית הספר לטאנטרה יוגה
"טנטרה מארגה" במסגרת לימודי הכשרת מורים ליוגה טנטרה
חוויות והתנסויות ישירות שלי…
* אימאג' – פיטר לומאס
