מה בין עשרת הדיברות ליאמות וניאמות

מבוא

בחרתי לחקור את ההקבלה בין ה"יאמות וניאמות" ועשרת הדיברות בהיותם למעשה אבני היסוד של ערכי המוסר על פיהם אנו מונחים להתנהל. 

הדבר הבולט ביותר, הוא החלוקה לשני "פרקים" של חמש. עובדה פשוטה זו, הציפה מיד את ההקבלה וסקרנה אותי להעמיק בחקירת הנושא.

לשמחתי, עם כתיבת העבודה מצאתי עומק ורובד נוסף המאשש את הרגשתי כי רב הדמיון על השונה.
אין בכך הפתעה אמיתית, היות שבמהות, האנושות כולה מונעת על ידי אותם קווים מנחים.
ההבדלים מתבטאים בעיקר בהתאמות הנובעות ממסורות שונות ותרבויות מקומיות, שהתפתחו עם השנים.

פרק א'- עשרת הדיברות

עשרת הדיברות מופיעים פעמיים במקרא בספר שמות ובספר דברים. קיימים הבדלים בין שני הנוסחים.
להלן נוסח עשרת הדיברות כפי שהם כתובים בסיפור מעמד הר סיני בפרשת יתרו שבספר שמות: 

אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם, כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא, פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי, וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי.

לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ, וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ. לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ, אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.

כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ.

לֹא תִרְצַח.

לֹא תִנְאָף.

לֹא תִגְנֹב.

לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר.

לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ. לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ.

ספר שמות, פרק כ' פסוקים ב'-י"ג

האזכור השני מופיע בספר דברים, פרשת ואתחנן, בנאומו של משה לעם.
משה מזכיר את מעמד הר סיני ומצטט את עשרת הדיברות. 

עשרת הדיברות בחלק השני של ספר דברים, במגילה עתיקה מהמאה הראשונה לפני הספירה, שנמצאה במערות קומראן בשנת 1952 ומהווה אחד מהעותקים העתיקים ביותר של עשרת הדיברות

אציג את עשרת הדיברות בחלוקה לשתי יחידות של חמש.

החמישייה הראשונה כוללת מצוות שבין אדם למקום, בעוד שבחמישייה האחרונה נכללו מצוות שבין אדם לחברו. אבחנה זו מסתייעת מן המסגרת הלשונית של עשרת הדברות – הטור הימני פותח במלה "אנכי", ואילו הטור השמאלי מסיים במלה "לרעך".

מעניינת במיוחד בדיקת חושי האדם, אליהם מופנה כל אחד מהדיברות שבשתי היחידות. ביחידה הראשונה, שהיא בין אדם למקום, פותח הלוח במצוות שבהכרה שכלית (א'-ב'), עובר לצווי על הדיבור (ג') ומסיים בציוויים על העשייה (ד'-ה'). היפוכו של דבר ביחידה של הדיברות שבין אדם לחברו. כאן יש להימנע תחילה מפגיעה בזולת במעשים (ו'-ח'). בדרגה גבוהה יותר נדרש האדם שלא לפגוע בעמיתו בדיבור (ט') ובשלב הגבוה ביותר הוא נדרש שלא לפגוע בו אף לא במחשבה (י').

פרק ב'- יאמות וניאמות

היאמות וניאמות מופיעים ב"יוגה סוטרה של פטנג'לי". בפרק 2, סוטרות 30 – 32.
מדובר בסט של 10 ערכים וריסונים, המחולקים לשתי יחידות של חמש.

היאמות מתייחסות למערכת היחסים שלנו עם העולם החיצון, המפגש בין התודעה הפרטית לאחר ואילו הניאמות – סט ריסונים פנימיים, עוסקות בטיהור המקדש הפנימי האישי שלנו, של גוף-נפש-תודעה.

מתוך "סוטרות היוגה של פטנג'לי" – סוואמי ונקטסאננדה

פרק ג'- השוואה בין עשרת הדיברות ליאמות וניאמות

מתוך ההשוואה בין עשרת הדיברות ל-"יאמות וניאמות", הבחנתי מיד בדמיון הרב המופיע בערכים המוזכרים בשני המקומות.

התמסרות לכוח עליון
בעשרת הדיברות, הדיבר הראשון והשני מבהירים לנו שבעצם לעולם לא נוכל באמת להבין את משמעות האלוהים. אל לנו לנסות ולבנות דמות או צורה מוחשית לבורא עולם, לישות האלוהית. בנוסף, אין באפשרותנו למצוא מלים המתארות את הכוח העליון, המחבר את האנושות כולה. כל שנותר לנו הוא להתמסר ולחוות באופן עמוק את אותו כוח.
היוגים, יודעים שהשקטת התודעה ושהיה במדיטציה, הן הדרכים להגעה לחיבור ולרמת ההתמסרות המוחלטת עם אותו כוח עליון.
מפליא לראות כיצד הדיבר הראשון והניאמה האחרונה מכוונים אותנו לאותה מטרה – התמסרות מלאה לכוח עליון.

כבוד לערך החיים, שביעות רצון וטוהר הלב והתודעה
גם בסדרת ערכים אלו ניתן למצוא הקבלה ודמיון רב בין עשרת הדיברות ליאמות וניאמות: יתכן שבמבט ראשון קשה להבחין, אך את הערך של שביעות רצון ניתן להקביל עם הציווי לא לרצוח. בשני המקרים הכוונה היא גם במובן הפיזי וגם במובן המילולי והמחשבתי (רובד עמוק יותר) – כאשר אנו לא אדיבים או לא שבעי רצון, אנו עשויים "לרצוח" את האפשרות הזו אצל האחר.

אי נשיאת שם ה' לשווא
כאשר אנו מזכירים את שמו של הכוח העליון ללא שימת לב, יש בכך משום זילות. ציווי זה טומן בחובו את השאיפה לחיפוש אחר טוהר ונקיון התודעה המופיעים ביאמות וניאמות – מחשבותינו ודיבורנו אינם נקיים כאשר אנו מזכירים את שמו של בורא עליון ללא מחשבה.

החיפוש אחר משמעות –  כולנו אנושות אחת
ניתן להקביל בין הערך של לימוד עצמי לציווי על שמירת השבת. בשני המקרים אנו מחפשים משמעות עמוקה יותר. אחת ממצוות השבת היא לימוד במקורות ומציאת זמן פנוי להגות ומחשבה.
הציווי להתפנות ממעשי היומיום הוא המטרה לאפשר לאדם את היכולת להתמקד פנימה, לעסוק בעבודה רוחנית הן עם עצמו והסביבה והן עם בורא עולם. השבת נועדה למנוחה ממעשה ויצירת הפניות להתפתחות הרוחנית (התפילה כמקבילה למדיטציה).

היחס שלנו עם העולם החיצון
באופן מיוחד, בשני המקומות נוכל לראות הנחיה לכנות, לא לגנוב ובעיקר לא לחמוד. בשני המקומות אנו גם מונחים לחיות בשביעות רצון – דבר הקשה כאשר אנו רוצים או חומדים את אשר יש לאחר.

מבחינת סדר הדברים (התיזמון), בני ישראל קיבלו את עשרת הדיברות בחודש השלישי לאחר צאתם ממצרים. כלומר, מערכת ערכי המוסר ניתנה להם כבר בהתחלה על מנת שיוכלו להפנימה ולהתנהל לפיה. רק לאחר מכן, נצטרכו להתמודד כעם, במלחמות, כיבושים, בניית תשתית משפטית וכו'.  באותה מידה, גם היאמות והניאמות, עפ"י יוגת שמונת השלבים (אשטנגה יוגה), מופיעות בתחילת המסע הרוחני, עוד בטרם האדם נדרש להתמודדות פיזית יומיומית. 

לסיכום, תמצית עשרת הדיברות נמצאת באמירה "ואהבת לרעך כמוך". באותה צורה, קיום יוגה מתבטא ביאמה הראשונה (“א-הימסה”) , אי-פגיעה או אי-רצון לאלימות.

למעשה במעמד הר סיני בני ישראל קיבלו על עצמם את “ואהבת לרעך כמוך” במובן העמוק ביותר. האהבה כאן נובעת מעומק התפיסה אודות הקשר הייחודי ביני ובין האחר.
ביוגה, האהבה מייצגת את היכולת שלי לראות את עצמי באחר, ולראות את הדבר הדומה והמאוחד בינינו  וכפי שאומרת הבהגווד-גיטה “לראות את עצמו כשרוי בכל היצורים ואת כל היצורים שרויים בתוכו”.

המאמר שזה עתה קראתם נכתב ע"י חווה רוטשטיין, בוגרת קורס המורים לאקא יוגה, קורס דו-שנתי באמנות היוגה שמעביר את התלמיד מסע של התפתחות ולמידה בידע היוגה. לפרטים נוספים על הקורס – לחצו כאן

מקורות:

• "סוטרות היוגה של פטנג'לי"- סוואמי ונקטסאננדה 
• ספר שמות
• על הקשר בין יוגה ועשרת הדיברות- להלי ארליך, מתרגלת יוגה ותלמידתה של אורית סנגופטה
• חלוקת עשרת הדיברות לשני לוחות – ד"ר דוד אלגביש, מכון הרצוג 
• Yama and Niyama and the Ten Commandments
  Yama and Niyama and the Ten Commandments | Home Yoga Practice (wordpress.com)

The Ten Commandments for Yogis Aren’t New If You’ve Read the Bible- By Maria Kuzmiak
The Ten Commandments for Yogis Aren't New If You've Read the Bible (yoga-circles.co