תרגול על בטן ריקה
תרגילי היוגה משפיעים על כל מערכות הגוף. בזמן ביצוע התנוחות הגוף מתכופף, נלחץ, נדחס, מתמתח, מתפתל, מוטה ומתהפך. תנועות אלו משפיעות במישרין על מערכות העיכול, בעיקר על הקיבה והמעיים.
לאחר האכילה, המזון נשאר בקיבה בין שעה לארבע שעות, תלוי מה הרכבו וכמותו של המזון. אם לא נעניק לקיבה שהות מספיקה כדי לעכל את המזון באופן מלא, התרגול עלול ליצור השפעות לא רצויות כגון: עיכול חלקי, חומציות גבוהה, ותחושת חוסר נוחות. קיבה שנותר בה מזון לא מעוכל תגביל גם את טווח הנשימה ותפריע לביצוע תקין ואפקטיבי של טכניקות הנשימה (פראניאמה) שאנו מבצעים בזמן תרגול. הסיבה לכך היא שאיברי הנשימה העיקריים, הסרעפת והשרירים הבין צלעיים, יתקשו להימתח למלוא אורכם אם יש בקיבה מזון ותחושת אי הנוחות שתיווצר לא תאפשר את הריכוז והעדינות הדרושים לביצוע תרגילים אלו.
אכילה משפיעה גם במישרין על התודעה
כשאנו מכניסים מזון לגופנו, מצב התודעה שלנו משתנה והופך ל"עמום" יותר, אנו עייפים ופחות מרוכזים. ההנחיה הבסיסית אם כן, היא לתרגל בין שעתיים וחצי לאחר ארוחה קלה ל-ארבע שעות לאחר ארוחה מלאה ועדיף לתרגל בשעות הבוקר לפני ארוחת הבוקר או בערב לפני ארוחת הערב.
מה לאכול וממה להימנע
הכלל החשוב ביותר בבואנו לבחון את נושא התזונה המומלצת למתרגלי יוגה הוא מתינות. באופן עקרוני התזונה המומלצת היא תזונה צמחונית, אך תזונה צמחונית או טבעונית נוקשה מדי יכולה לגרום לבעיות בריאותיות קשות. לכן, אם החלטתם לשנות את התזונה לה התרגלתם, עשו זאת במתינות, בהדרגה ובהקשבה לצרכי הגוף. עדיף למשל לאכול "ביס אחד פחות" בארוחה מגוונת וטבעית מאשר לאכול 3 קערות של חסה בזו אחר זו. הדוגמה הראשונה היא מתינות, השנייה קיצוניות.
כלל נוסף וחשוב בבחירת מזוננו הוא הימנעות עד כמה שניתן ממזונות מתועשים, מעובדים ושמכילים חומרי שימור. כאמור התזונה היוגית המומלצת היא תזונה שאין בה קיצוניות; מאכלים מתוקים במידה ומלוחים במידה. האוכל צריך להיות עסיסי, עונתי ונעים לאכילה. מומלץ להימנע ממאכלים חריפים, חמוצים או מלוחים מדי וממאכלים עתירי רכיבים. יש לנסות ללעוס את המזון לאורך זמן לפני הבליעה ומומלץ לא לשתות מים קרים בזמן האוכל שכן זה מדלל את מיצי הקיבה ומקרר אותה. תה חמים או משקה צמחים טבעי עדיפים על מים קרים בזמן האוכל.
המזון אינו משפיע רק על המערכות הפיזיות של גופנו. הוא משפיע באופן ישיר על מצב התודעה שלנו. זו הסיבה שצום נחשב כתרגול מהותי כמעט בכל דרך רוחנית או דת.
כשאנו צמים, התודעה שלנו מצטללת ומאפשרת התקרבות אל האמת שבתוכנו. כשאנו מלאים באוכל, קשה לחשוב על מדיטציה, לא כל שכן לתרגלה. היוגים, שהבינו את הקשר בין סוג המזון למצב התודעה גם השמיטו ממזונם מאכלים הגורמים לגירוי והגברת התשוקות כגון בצל ושום או מזונות המפחיתים ערנות וריכוז כגון בשר ופטריות. יחד עם זאת חשוב לציין שצום אינו דבר מומלץ למתרגלי האתה יוגה, זאת בשל הגברת האש והקצב המטבולי שנוצר בזכות התרגול.
דבר נוסף שאפשר לאמץ בנושא התזונה הוא אכילה בתשומת לב. אכילה "כלאחר יד" תוך כדי עשיית דברים אחרים תצמצם את מלוא הפוטנציאל של תהליך העיכול וספיגת האנרגיה מהמזון.
בחירת זמן ומקום לתרגול
בבואנו לבחור מקום לתרגול קבוע מומלץ לבחור במקום שיהיה מאוורר היטב, בעל רצפה ישרה ומרווח מספיק לאפשר תנועה חופשית. זמני התרגול המומלצים ביותר הם שעות הבוקר המוקדמות לפני ארוחת הבוקר ושעות הערב המוקדמות לפני ארוחת הערב. חלק מהתרגילים אפשר לבצע גם באמצע היום אך לא מיד לאחר האכילה. קבעו לעצמכם זמן מספיק לתרגול תוך התחשבות בסדר יומכם והמחויבויות האחרות שלקחתם על עצמכם. עדיף תרגול יומיומי וקבוע של חצי שעה מאשר תרגול של שלוש שעות פעם בשבוע. תרגול קבוע ויומיומי הוא אתגר לא פשוט אך מתגמל ומספק מאוד.
מה לתרגל
ישנה חשיבות רבה לתרגול קבוע ולאורך זמן של אותם התרגילים, בזאת אין ספק. אך ישנה חשיבות לא פחותה לשמירת מקום לזרימה ושינויים. גיוון בתרגול יעזור לכם לשמור את התודעה "טרייה" וימנע חזרות אוטומטיות וחסרות מיקוד וכוח. עם זאת לאדם יש נטייה לבחור את הדברים הקלים עבורו ולהימנע מדברים מאתגרים, לכן שימו לב שבחירת התרגילים מאוזנת ומאפשרת מקום להתפתחות וגדילה. בבואנו לתרגל ננסה לחוש מה יכולתו ורצונו של הגוף היום. אם אנו חשים חסרי חיות וכוח, ייתכן ועדיף להתחיל בישיבה ובתרגילי נשימה מעוררים ומטעינים. ייתכן שיום אחר נחוש בעוצמה גופנית רבה ואז נוכל למזוג אותה לתוך תרגול אקטיבי ומאתגר. הכלל הוא הקשבה. השאר יבוא מעצמו ובשלום.
