בהסתכלות הראשונית ייחסתי את זה רק למטפל עצמו ולמקצועיות שלו
אבל אחר כך הבנתי שהיה שם עוד משהו
משהו שקשור בי,
בהתפתחות שלי,
בעוד קליפה שהוסרה ממני בתהליך שאני עוברת מאז שאני מתרגלת יוגה.
אני עוצמת עיני, ומבקשת לראות את השקט, להרגיש את רטטי האהבה שבין ענפי העץ שמעליי, שבתוכי…
מבקשת להיות בהודייה על עצם קיומי. להרגיש את הליבה שלי- הנשמה שלי ולוותר על המעטפת.
שמירה על שגרת יום יוגי תמכה בהתמודדות עם המחלה – הנקיונות, תרגולי היוגה, המדיטציות והנשימות תוך התבוננות מוכוונת במתרחש ובמורגש ולא בנחשב, כל אלה שינו עם הזמן את גישתי למאורעות החיים.
היוגה מביאה לידיעתנו את האפשרות של היציאה מגבולות הגוף והפתח למחשבה אינדבידואלית בחיפוש העצמי האמיתי.
עצמי שאין לא הגדרות ומציאתו איננה תלויה בחומר – חשיבה, גוף, רגש – אלא בידיעה שאיננה ניתנת לביטוי במילים ואינה נתפסת דרך תחושה או רגש, אלא רק דרך הויתור והכניעה לרצון לדעת ולהגדיר.
אתם ל-א יכולים להיות טובים יותר ואתם ל-א יכולים להשתפר.
ל-ע-ו-ל-ם לא תהיו מוארים ו א-ף פ-ע-ם לא תמצאו את עצמכם.
תפסתי את תשומת הלב שלכם?
יופי.
עכשיו תקשיבו.
מי שפוגש את עצמו האמיתי ללא זהות עם תפקידו, מקצועו, דימויו החברתי בעיני עצמו ובעיני אחרים – עושה צעד גדול ומשמעותי לקראת שחרור, והבנת המהות שנקראת נשמה נצחית.
אי צמידות איננה התנתקות מקשרים רגשיים, אלא ההבנה שאיננו תלויים בהם כדי להיות שבעי רצון.
כיצד תנוחות היוגה קיבלו מעמד ראשי בתרגול היוגה ומדוע ממש כדאי להחזיר אותן למקומן הראוי
ל עוד אנחנו בגוף, מהלכים על פני האדמה, רגשות ומחשבות ימשיכו להופיע. עצמאותו של המיינד החושב אינה שונה מעצמאות הכליות או הלב. היכולת להתבונן ללא אחיזה רגשית ותחושתית בתופעות אשר אנו פוגשים בחיינו, היא השינוי המשמעותי שיכול להתרחש בחווית החיים דרך תרגול שונייטא.
בית הספר "יוגודה" נוצר מתוך מקום של כבוד לידע היוגה המקודש ולמאסטרים ולמורים הגדולים שהעבירו אותו ולנו היתה הזכות הגדולה להחשף אליו.
בהקמת המקום שמנו דגש על יצירת מרחב אסתטי, נעים, מרווח ותומך חיים וכל אדם שנכנס בשערי בית הספר מרגיש זאת מיד.
בית הספר מציע לתלמידיו שיעורי יוגה שוטפים לאורך השבוע, קורסי יוגה למתחילים, סדנאות וקורסי העמקה.
אם זה עניין אותך…
אפשר לקבל ישר למייל עדכונים על מאמרים חדשים, סדנאות, קורסים… לא מגזימים. מכבדים. תמיד אפשר להפסיק.
