| יוגודה בלוג

אשליית השיפור העצמי

אתם ל-א יכולים להיות טובים יותר ואתם ל-א יכולים להשתפר. ל-ע-ו-ל-ם לא תהיו מוארים ו א-ף פ-ע-ם לא תמצאו את עצמכם. תפסתי את תשומת הלב שלכם? יופי. עכשיו תקשיבו.

אשליית השיפור העצמי

שנים על גבי שנים ניסיתי להיות יותר טוב.
אדם יותר טוב,
בן זוג יותר טוב,
אבא יותר טוב
מורה יותר טוב.
תרגלתי יוגה כדי להשתחרר מהסבל,
וישבתי שנים במדיטציה כדי להגיע להארה.
הרגשתי שאני ״מתקדם״ ושזה ״עובד״,
ושעוד כמה שנים של טכניקות ריכוז,
ונשימה פנימה-החוצה-פנימה-החוצה
והנה אגיע לשם.
הייתי בעשרות של קורסים, סדנאות, ריטריטים
קראתי מאות ספרים,
פגשתי את המורים הטובים ביותר.
הבטיחו לי שהשיטה הזאת הכי טובה,
ושהתרגיל הזה תורגל ע״י בודהה בעצמו.
אמרו לי: ״שלוט במחשבות, שב בגב זקוף, תסתכל על הנקודה השחורה הזו
ועוד 12 שנים אולי תהיה מואר.״
אמרו לי: ״תתאמץ יותר, תתרכז יותר, תעבוד יותר קשה.״
ואחרי יותר מ-20 שנה של מאמץ ומאבק והתעקשות אני אומר לכם בכנות – זה לא עובד וזה לעולם לא יעבוד.
אתם יודעים למה?
כי זה הפוך, גוטה! זה ה-פ-ו-ך.

ההארה כאובייקט

לקחנו את מושג ההארה, והפכנו אותו לאובייקט שיש להשיגו.
כאילו היה סמארטפון נחשק.
צבענו אותו בצבעי סיליקון זוהרים והצמדנו לו איכויות נחשקות ועל טבעיות שרק מתי מעט משיגים.
הבטיחו לנו אושר ושלווה שיגיעו בהמשך הדרך
והאמנו שאנחנו פגומים עד שיוכחה שלמותנו.
ה-פ-ו-ך.
מי שאנחנו כבר שלם, כבר שמח, כבר מושלם.
ואני לא מדבר על האגו או המיינד – אותו מעטה פסיכולוגי שלו אנחנו קוראים בטעות ״האני״.
זה לא מי שאנחנו באמת…
אני מדבר על הוויתנו,
אותה מודעות טהורה שממנה כל הדברים הטובים מגיעים ושאותה אנחנו חולקים עם כל היצורים וכל הדברים כולם.
אני מדבר על מה שאי אפשר לדבר עליו במילים,
מה שאי אפשר אפילו ללחוש עליו.
מה שמתגלה רק בדממה.
וכאשר זה מתגלה…
נושר המאבק,
נושרת התשוקה להגיע, או לעשות, או להפוך ל-.
נושר המסע, מפסיקה הדרך, נעלמת המטרה.
ובאופן טבעי וללא מאמץ,
אנחנו טובים
ואוהבים
ושלמים.
וככל שאני מפנים את זה יותר (ואני יודע, זה פרדוקס – תהליך ללא תהליך)
אני מבין
שבעצם תמיד הסתכלנו על האצבע שמצביעה
והפכנו אותה למקור תשוקתנו,
במקום להבין שאנחנו זה הירח, והשמש והכוכבים כולם.
אנחנו לא יכולים להיות טובים יותר ואנחנו לא יכולים להשתפר.
לעולם לא נהיה מוארים ואף פעם לא נמצא את עצמנו.
אנחנו רק צריכים להתעורר מהחלום
ולחזור למי שהיינו תמיד,
למה שמעולם לא עזבנו,
למה שקיים כעת. לנצח.

  • בתמונה: טלי ואני. עפים.

8 Responses

  1. כמה פשוט!
    כמה לא פשוט!
    להיות
    להרגיש
    לשאוף לא לצפות…..
    חומר למחשבה…..
    תודה רבה לך
    מאחלת לך ולבני ביתך שנה של שלווה.
    הייתי שמחה לקבל המשך של תרגילי הבוקר..אז מאוד נהנתי מהם.

  2. כל כך מתחברת לחשיבה הנ"ל, אין חיפוש הכל קיים בנמצא. להיות בקבלה של עצמנו .
    תודה על מילים טובות שנותנות פרספקטיבה אמיתית וכנה ????
    שנה טובה ומתוקה

  3. ניב יקירי
    בהחלט מרגיש בעומקים הכי פנימיים את נכונות כתיבתך האם התעוררות מהחלום שאתה כותב בסוף דבריך היא היא ההארה הנכספת? וההגעה אליה דרך כיבוי האני הלא אני האמיתי רצופה באותה התמודדות עם האדם יותר טוב כעוד עליה בסולם ההארה?

    1. הי יונתן, למרות שהמילה ״הארה״ נשכחה לרוב מכוונתה האמיתית, ההתעוררות מהחלום היא אכן הארה כדבריך.
      לגבי ההגעה אליה, אי אפשר ״להגיע״ אליה כי היא מעולם לא עזבה אותנו. ואין צורך ״לכבות״ את האני כדי לחוותה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים אחרונים

יוגודה בלוג שחור

אוסף מאמרים, שירים ופרוזה על הדרך הרוחנית והחיים לאורה

פרסומים אחרונים

בית הספר "יוגודה" נוצר מתוך מקום של כבוד לידע היוגה המקודש ולמאסטרים ולמורים הגדולים שהעבירו אותו ולנו היתה הזכות הגדולה להחשף אליו.

בהקמת המקום שמנו דגש על יצירת מרחב אסתטי, נעים, מרווח ותומך חיים וכל אדם שנכנס בשערי בית הספר מרגיש זאת מיד.

בית הספר מציע לתלמידיו שיעורי יוגה שוטפים לאורך השבוע, קורסי יוגה למתחילים, סדנאות וקורסי העמקה.

אם זה עניין אותך…

אפשר לקבל ישר למייל עדכונים על מאמרים חדשים, סדנאות, קורסים… לא מגזימים. מכבדים. תמיד אפשר להפסיק.

"על ידי כך שתימצא עם עצמך… על ידי התבוננות בעצמך בחיי היום יום בדריכות ומתוך עניין, מתוך כוונה להבין ולא לשפוט; כאשר אתה מקבל קבלה מלאה את כל המתרחש, באשר הוא, אתה מעודד את החבוי בעומק לעלות על פני השטח ולהעשיר את חייך והכרתך. זוהי העבודה האדירה של המודעות; היא מסירה מכשולים ומשחררת אנרגיות על ידי הבנת מהות החיים והדעת. תבונה היא השער לחופש, אך תשומת-לב מכוונת היא אם התבונה."

ניסרגדהטה מהאראג', אני הוא זה